מפרם סוכנויות (1999) בע"מ ואח' נ' חריש וקציר 2000 בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה למחיקת כותרת התביעה, שהוגשה בסדר דין מקוצר, בטענה שהתביעה אינה עונה על שניים מהתנאים שנקבעו בתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), בטענות כדלקמן:

א.אין מדובר בתביעה "מכח חוזה", מאחר שהמבקשים 2-6 אינם חתומים על ההסכם השני שצורף לתביעה, המהווה בסיס לחישוב הכספי שנערך בה.

ב.התביעה אינה נסמכת על ראשית ראיה בכתב, שכן לא צורף הסכם בכתב, עליו המבקשים חתומים.

ג.די אם רק חלק מהתביעה אינו ראוי להידון בסדר דין מקוצר, כדי שתימחק הכותרת והתביעה כולה תידון בסדר דין רגיל.

ד.אברהים הוכרז פושט רגל והמשיבות הגישו תביעת חוב לכונס הרשמי ולכן יש למחוק את התביעה נגדו.

ה.חווה"ד חתומה "בשם" ולא על ידי רו"ח יעקב זיצר עצמו.

ו.אברהים אינו מורשה חתימה בחברה ולכן החתימה על ההסכם השני אינה מחייבת את חריש, מה גם שלא היתה לאברהים הזדמנות לבדוק את החוב ורואה החשבון מימון (אשר אישר חתימתו על ההסכם השני), ביקש ממנו לא לחתום ויש לבטל את ההסכם השני בגין חוסר תום לב, הטעייה ועושק.

2.בתביעה תובעות המשיבות מהמבקשים ומהמשיב הפורמלי תשלום דמי שכירות עבור השכרת ציוד, על פי הסכם שנחתם בין המשיבה 1 (להלן: "מפרם") ובין המבקשת מס' 1 (להלן: "חריש" או "החברה"), ביום 30.8.2004 (להלן: "ההסכם").

במקביל להסכם, חתמו המבקשים 2-6, הם הנתבעים 3-7 בתביעה (להלן: "המבקשים" או "הערבים") וכן הנתבע 2 בתביעה (שלא הצטרף לבקשה, להלן: "אברהים"), שהינו אביהם של המבקשים, על "כתב ערבות והתחייבות" לפיו הם ערבים, ביחד ולחוד, כלפי מפרם לקיים כל התחייבויותיה של חריש על פי ההסכם (להלן: "כתב הערבות").

בנוסף, חתמה חריש על שטר חוב על סך 1.5 מיליון ₪ (להלן: "שטר החוב") והמבקשים (וכן אברהים), חתמו עליו כערבים.

כן נטען בתביעה, כי לאחר שהחברה לא שילמה למפרם את כל דמי השכירות עליהם התחייבה בהסכם, חתמו מפרם ואברהים ביום 14.12.04, על הסכמה באשר לגובה חובה של חריש למפרם, בה צויין גם האופן בו ישולם החוב, תוך שצופרו לוחות סילוקין (נספח 7 לתביעה), בו הם מודים בחוב למשיבה, בסך של 475,215 $ (להלן: "ההסכמה").

לכתב התביעה צורפה חוו"ד שהוכנה ע"י משרד רואי החשבון יעקב זיצר ושות' (להלן: "חווה"ד"), לפיה סכום החוב הינו 3,307,902 ₪ ובגין חוב זה הוגשה התביעה. חווה"ד מתבססת על ההסכמה ועל לוחות הסילוקין שצורפו אליה.

3.דין הבקשה להידחות.

די בהסכם הראשון ובחתימתם של המבקשים על כתב הערבות ועל שטר החוב, כדי שנאמר שהתביעה נתמכת במסמך בכתב, כנדרש ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור.

על פניו, חתומה ההסכמה ע"י חריש (וכן ע"י אברהים) וטענות לפיהן החתימה איננה חתימת החברה או כי אברהים אינו מוסמך לחתום בשם החברה, או כי ההסכם נגוע בהטעיה או בעושק, מקומן בבקשת רשות להגן ולא בבקשה למחיקת כותרת. גם העובדה שאברהים הוכרז פושט רגל אינה רלבנטית למחיקת הכותרת.

חיובם הלכאורי של המבקשים מבוסס, איפוא, על ההסכם ועל ההסכמה, אשר נחתמו, לכאורה, ע"י חריש, ועל התחייבותם לשלם את חובות החברה על פי ההסכם, הבאה לידי ביטוי בכתב הערבות וכן על התחייבותם על פי שטר החוב עליו הם חתומים.

מאחר שההסכמה מתייחסת לחובה של חריש על פי ההסכם ומאחר שהתביעה מבוססת על חישוב עדכני של החוב על פי לוחות הסילוקין שצורפו להסכמה (כאמור בחווה"ד שצורפה אליה), די בכך כדי שנאמר שמדובר בחוב קצוב ואין נפקא מינה אם חווה"ד חתומה "בשם" מי שערך אותה ולא על ידו באופן אישי.

4.לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה ומחייבת את המבקשים לשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.

ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.